שלוש נקודות מהותיות, לטעמי, לגבי החצי המתעתע והמבלגן הזה בחיים שלנו:
✔️לא להיבהל מחסר. אם יש חצי כוס ריקה אזי משהו מהותי חסר. משהו לא עובד. יש בעיה. קיימת נקודת תורפה או חוסר איזון שמחפשים ריפוי/ פתרון. החסר הוא דרייב להתפתחות. בשלמות אין התפתחות. במקומות שאנחנו שלמים בהם אנחנו לא מחפשים אחר שינויים, דרכים ופתרונות חדשים. אנחנו פאסיביים ונינוחים יותר.
כך למשל, האנשים “השליליים”, אלו שתמיד יראו לנגד עיניהם את הבעיה, את הנקודה השחורה על הקיר הלבן או את הכתם הקטנטן על החולצה- לרוב יהיו באי שקט שיגרום להם להיות יותר אקטיביים, מחפשים להשלים את החסר. הם לא ינוחו על ‘יהיה בסדר’ כי חצי הכוס הריקה כל הזמן ניצבת לנגד עיניי רוחם.
הסתכלות על החסר לא עושה אותנו שליליים אלא מחפשים להשלים ולהתמלא. החתירה לשלמות תמיד נובעת מזיהוי החסר. זו התפתחות. לשאוף להשלים את החסר ולהשיג את המשהו החדש.
תחשבו: אם הכל היה מלא, שלם ומושלם, אז מה יש לרצות ולאן יש לחתור?
✔️ זהירות מפוטושופ. התעלמות מחצי הכוס הריקה עלולה ליצור פוטושופ על המציאות. שימוש בפילטרים (ויש כל כך הרבה ומכל מיני סוגים) כדי לטשטש או להסתיר את הבעיה, נקודת התורפה או החסר המהותי הקיים. בתמונות זה אולי עובד יפה. במציאות- בהרבה הרבה פחות.
שימוש בפילטרים יכול לגרום להדחקה, התעלמות, אי רצון להתמודד ולהתרפא ובגדר לא ידעתי, לא ראיתי, לא שמעתי. בתמונות העניין נעלם כלא היה. בהוויה המנטאלית/רגשית/פיזית לא רק שאינו נעלם אלא גדל ומתפשט מבלי לשים לב עד ש…
אין דבר יותר יפה, טהור ומרפא מאותנטיות. באותנטיות יש פלוסים ומינוסים, בהיר וכהה, דהוי ומואר, כואב ובריא, מכווץ ורחב. כשאנחנו אותנטיים (מול עצמנו בעיקר) – אנחנו רוצים לראות הכל ובבירור. לא רק את מה ש”נתפס” יפה ופוטוגני.
✔️ לא סתם מדובר בחצי. סיפורו של החצי נועד כדי להזכיר לנו שתמיד יש חצי כוס מלאה. תמיד. כשחצי ריק מן הסתם החצי השני מלא. הם באים ביחד. זה השלם.
זה אומר שתראה ותזהה בבירור את חצי הכוס הריקה ותפעל לפתור/להבין/לרפא/להשלים – אבל תעשה זאת עם חצי הכוס המלאה. הכוונה היא שתעשה זאת עם כוח פנימי, אמונה עצמית, אופטימיות איתנה, אורח רוח, הכרה ביש (ויש!) וסקרנות והתרגשות ממה שתגלה בהמשך.
כשעובדים רק על ריק-אין כוח. המינוס בבנק החיים עולה. כשאנחנו עובדים על הריק באמצעות המלא- יש גם כוח וגם שלמות. הפלוס בבנק החיים עולה ועולה.
